מדד מעניין להתאוששות השוק בארה"ב

בזמן שהכלכלה מתאוששת הרומן של האמריקאים עם בתים גדולים (מדי) חוזר.

במהלך שלוש השנים האחרונות, הגודל הממוצע של בתים חדשים בארה"ב גדל באופן משמעותי, על פי דו"ח הלשכה לסטטיסטיקה שפורסם ביום שני. בשנת 2012, גודל הבית החציוני בארה"ב הגיע לשיא של כל הזמנים של 2,306 רגלים רבועים, העלייה של 8% לעומת 2009.

מה הסיבה לתופעה?

בתקופת המיתון, האמריקאים הצטמצמו והבית החדש הממוצע התכווץ ב -6% במהלך שנתיים ל-2,135 רגלים רבועים. באותו הזמן, מומחים רבים בתעשייה טענו כי ימי האחוזות הגדולות (McMansion) תמו.
ההצטמקות בגודל הבית הייתה אמורה להצביע על עידן חדש. קונים צעירים מבקשים לגור קרוב יותר למרכזי הערים  וצמצומי דור הבייבי בום אחרי שילדיהם עזבו את הקן.
מסתבר כי התנהגות השוק לא נבעה מכך שהצרכנים רוצים פחות מקום, אלא רבים פשוט לא יכולו להרשות לעצמם יותר. עכשיו שהכלכלה משתפרת, הצרכנים חוזרים ודורשים בתים גדולים יותר מתמיד.

בשנת 2012, האיגוד הלאומי של בוני הביתים בארה"ב ערך סקר בנוגע להעדפות רוכשי דירות ומצא כי אנשים העדיפו גודל בית החציוני של 2,226 רגלים רבועים, קצת פחות מהנתון שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

לדיווחים של קבלני בתים, בשנת 2013 המגמה נמשכת, הקבלנים מדווחים כי השטח הממוצע של הבתים שנמכרו ב-5 החודשים שהראשונים של השנה גדול ב-7% מאשר השטח הממוצע של הבתים שנמכרו בחמשת החודשים הראשונים של 2012.

מנגד יש הטוענים כי ה"גידול" לכאורה בשטחי הבתים נובע מן ההבדלים בנגישות לאשראי בקרב האוכלוסיה, כיום הנגישות לאשראי מוגבלת עדיין לשכבות מעמד הביינים ומעלה (למרות ההקלות האחרונות) והם אלו שרוכשים בתים, על כן המגמה של גידול בשטחי הבתים כנראה נמוכה מן המשתקף מהנתונים.

סיכום

כנראה שהצורך לקנות חללי מגורים גדולים טבוע בנו. רוכשים פוטנציאלים תמיד קונים ביתים גדולים יותר, ולא קטנים יותר, ממה שהם חיפשו במקור.